ככה לא בונים חומה- חלק ג’
במאמר זה נדון בקצרה בחשיבות העליונה של גודל הכוח הלוחם של מדינת ישראל וצה”ל.
סדרת מאמרים זו עוסקת בכשלים ובמחדלים הבטחוניים החמורים של מדינת ישראל וצה”ל.
הכשלים והמחדלים שלמרות שהיו ידועים כבר שנים רבות לפני המלחמה, עדיין לא גרמו לממשלות ישראל ולמערכת הביטחון ולצה”ל לעשות את המתחייב, לתקן את הקלקולים של המערכת.
המחדלים שכתבנו עליהם ומחדלים שבקרוב נכתוב עליהם הם שגרמו להערכתי להצלחת הטבח של ה 7 לאוקטובר ובהמשך גם לקשיים שמתרחשים במלחמה הנוכחית , מלחמה שהחלה ביום ה 7 לאוקטובר ונמשכת גם היום.
רקע כללי
מקובל בציבור הרחב, ולהערכתי גם בקרב מרבית המקצוענים של הביטחון, ליחס את הנצחון בכל מלחמה למס’ גורמים חשובים כגון:
1, גבורת הלוחמים שמשתתפים בקרב, לוחמים שפועלים בעוז, באומץ לב ובחירוף נפש נוכח הסכנה ולבסוף מכריעים את האויב.
2, העדיפות הטכנולוגית, במקרה של צה”ל עדיפות מוחצת של האמל”ח שלנו ביחס לאמל”ח שבו משתמש האויב.
3, רמת הפיקוד והמצביאות הגבוה של הכוח הלוחם, כאן נדרשת יכולת פיקוד גבוה, נדרשת בכל הרמות. זאת החל מעמדת הרמטכ”ל שהוא זה שמנהל את המלחמה של צה”ל ועד לרמת המפקדים בשדה הקרב, מפקדי הגדודים והפלוגות.
4, איכות המודיעין
ראשית מודיעין העל, זה שתפקידו לייצר מבעוד זמן התרעות על המלחמה הקרבה.
בהמשך גם ההתרעה על המועד המדויק של המתקפה וגם התרעות סםציפיות ומידע היכן וכיצד ובאיזה עוצמה האויב יתקוף, והמשך במודיעין השטח בזמן אמת, בהזנת הכוחות בזמן המלחמה במטרות איכות רבות ככול שניתן.
5, יש עוד עשרות גורמים שונים שחשיבותם רבה אך עדיין פחותה מהגורמים הנ”ל.
לצערי אין מספיק התייחסות רצינית לגורם החשוב ביותר. להערכתי במלחמה גדולה וארוכה זה הוא הגורם חשוב ביותר, חשוב מכל הגורמים הנ”ל גם יחד.
גודל הכוח הלוחם.
מההיסטוריה של המלחמות שהיו מאז ראשית ההסטוריה האנושית ניתן ללמוד.
המדובר במלחמות שהתרחשו בעת העתיקה וגם במלחמות שמתרחשות היום.
ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שצבאות גדולים מנצחים מלחמה, לחליפין הם לא מפסידים במלחמה, לחליפין הם מונעים תבוסה במלחמה.
ברור שהצבא חייב להיות מאומן ומצוייד נכון למלחמה אבל כאן ובגדול “הגודל כן קובע”.
סיפורי הגבורה והניסים על אירועים בהם הצבא הקטן ניצח את הצבא הגדול הם במקרה הטוב היוצאים מהכלל שמעידים על הכלל. לעיתים רבות המדובר כאן באגדות שאין הוכחה לקיומם.
עובדה, בבל ורומא כבשו והחריבו את ירושלים, ירושלים לא כבשה את בבל ורומא.
עובדה, צבאות בריה”מ, ארה”ב ובנות בריתם היו גדולים פי כמה מהצבא הגרמני האיכותי במלחמת העולם השניה.
לכן נדרשת תמיד ולאורך זמן השקעה אדירה בגודל הצבא.
ואכן כך פעלו צה”ל וממשלות ישראל מייד לאחר מלחמת ששת הימים, וזאת למרות הניצחון האדיר.
אז בתקופה קצרה של כ 6 שנים בלבד, הכוחות המשוריינים וחיל האוויר הכפילו לפחות פי 2.5 את כוחם ביחס לזה שהיה להם בתום מלחמת ששת הימים בשנת 1967.
הכפילו את גודל הכוח והוסיפו וגם שיפרו משמעותית את איכותו הטכנולוגית של הסד”כ הגדול הזה, כל זאת בתקופה קצרה של כ 6 שנים.
לכן בכל הכבוד לשאר הגורמים להם מייחסים את הניצחון.
להערכתי גודל הצבא הקרבי של צה”ל הוא הגורם העיקרי לניצחון במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. נצחון שהושג בנסיבות קשות מאוד, לאחר ההפתעה המודיעינית והמבצעית ולמרות תנאי פתיחה קשים מאוד.(צבא המילואים לא גוייס, מוכנות הצבא הסדיר היתה לקויה ועוד).
שוב, הנצחון הושג בעיקר בגלל ההתעצמות הכמותית והאיכותית האדירה של צה”ל בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים.
התעצמות שבוצעה בתקופה קשה מאוד. בוצעה במקביל למלחמת ההתשה הכבדה שפרצה מייד אחרי המלחמה ונמשכה כ- 3 שנים , מלחמה קשה ורבת נפגעים שהתקיימה בעיקר נגד הצבא המצרי שהיה פרוס על גדות תעלת סואץ.
התעצמות שבוצעה במקביל למלחמה הנחושה של צה”ל בטרור בעזה, ביו”ש ובבקעת הירדן.
התעצמות הכמותית והאיכותית של צה”ל היתה בעיקר במטוסי קרב, בטנקים ובארטילריה וגם בסטי”לים של חיל הים.
ההתעצמות הזו נמשכה בכל עוז גם לאחר מלחמת יום הכיפורים 1973.
אז הצבא שיקם במהירות את כל היחידות שנפגעו במלחמה וגם ובמשך שנים ספורות הכפיל את הסד”כ של הכוחות היבשתיים המשוריינים.
גם חיל האוויר שיקם את כוחו והתעצם במטוסי קרב רבים, הטובים מסוגם בעולם. למעשה ההתעצמות נמשכה עד לאחר מלחמת לבנון הראשונה.
אז מסיבות שיש לחקור(להערכתי לא מסתדרות עים המציאות) החל תהליך הפוך.
מה התרחש ?
1, צה”ל ,להערכתי ,במהלך שהוכח כמנוגד לכל הגיון, צימצם את מרבית כוחו הקרבי היבשתי וזאת במקביל להתעצמות האדירה של האויב.
נכון זה לא היה האויב הקודם, האויב המסורתי המדינתי, אויב שיש ברשותו אלפי טנקים ותותחים ומאות מטוסי קרב. אך ההתעצמות היתה של ארגוני הפרוקסי החצי מדינתיים של איראן.
א, ההתעצמות היתה בתוספת כמויות של עשרות רבות של אלפי לוחמי טרור מאומנים. לוחמי טרור שיושבים בקרבת הישובים בגבולות. לוחמי טרור שכבר מאורגנים בגדודים, חטיבות ואוגדות.
ב, היה ידוע לכל מקצוען שארגוני הטרור מצויידים בעשרות רבות של אלפי רקטות קלות ובאלפי רקטות כבדות וטילים מדויקים וכבדים לטווח ארוך שמסוגלים להפציץ כל נקודה בארץ.
ג, בנוסף, לוחמי הטרור מצויידים בעשרות אלפי רקטות נ”ט מסוג rpg, אלפי מטעני נפץ ובחימוש מדויק, בנוסף, מצוידים באלפי טילי נ”ט חדישים ולטווח ארוך ולאחרונה גם אלפי כטב”מים.
2, למרות ההתעצמות הנ”ל כמעט ולא נעשה דבר בקשר להגנה האזרחית, הקמת כיתות הכוננות גדולות שיוכלו לסכל את מתקפת הטרור זאת עד להגעת כוחות הצבא.
מסקנות
1,ממשלת ישראל וצה”ל חייבים ,וכבר אתמול, לחזור למדיניות של ההתעצמות המואצת של הכוח הקרבי של זרוע היבשה. זו הדרך היחידה שתאפשר למדינת ישראל התמודדות יעילה ונצחון במלחמה רב זירתית. זו גם הדרך היחידה שתאפשר את הקלת העומס על צבא המילואים, המצב הנוכחי מעט מאוד אנשים נושאים בעול לא סביר.
2, בטבח ה 7 לאוקטובר, וגם לפני היום הרע הזה, הוכח שבמקרה של מתקפת טרור, לא ניתן לסמוך על צה”ל שיצליח להגן על הישובים והתושבים. חייבים להקים בכל ישוב פלוגות וגדודי כוננות מורכבות מבני המקום. לאמן אותם ולחמש באמל”ח מתאים וזה לא רק רובים ארוכים.
לדעתי האחריות על הכוחות לא צריכה להיות של צה”ל ואלוף הפיקוד.
במלחמה וגם בפעילות שבין המלחמות כוחות צה”ל יהיו עסוקים במלחמה עם האויב מבחוץ.
האחריות צ”ל של גורם ציבורי אחר, גורם שמבין וקשור לשלטון המקומי.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: היוצרים Ai