האם חילות האוויר המאוישים עדיין רלוונטים?
מפתחות האמל”ח הגדולות והנחשבות לאיכותיות ביותר בעולם משתפות פעולה בייצור חלופות למטוס הקרב.
להערכתי חילות האוויר המאוישים בטייסים מאבדים כל שנה ובקצב מואץ מחשיבותם.
יתכן ובעוד כ- 20 שנה חילות האוויר של המדינות להם צבא מפותח יפסיקו להשתמש במטוסי קרב מאויישים.
הסבר
בשנים האחרונות נראה כי חילות האוויר המאוישים בטייסים מאבדים מהר מאוד את המעמד הדומיננטי שהיה שלהם בצבאות המפותחים ובשדה הקרב.
מצב זה חייב לגרום להסטת תקציבי הרכש והביטחון בצבאות העולם לרכש אמל”ח יעיל יותר ובעלות שהיא משמעותית נמוכה יותר מזו של המטוסים המאוישים.
עובדה שרואים אותה בבירור במלחמת רוסיה אוקריאינה, היא המלחמה הגדולה והחשובה ביותר שמתרחשת כעת בעולם(במחילה מהמלחמה שלנו כאן בשלוחי איראן).
מלחמת רוסיה אוקראינה היא גם המלחמה הגדולה החשובה ביותר המתרחשת בעולם במאה ה 21.
במלחמת רוסיה אוקראינה תפקידם של המטוסים והמסוקים המאויישים זניח וזאת למרות שלרוסיה יש את חיל האוויר השני בגודלו בעולם.
גם מלחמת ארמניה אזרביג’ן שהתרחשה לפני מס’ שנים, תפקידם של מטוסי הקרב היה שולי.
ההסבר לכך הוא פשוט: הוכח שהמטוסים המאוישים יכולים לנסות ולהתקרב לשדה הקרב, אבל הם מתקשים מאוד גם לבצע את משימתם וגם לחזור לבסיסם בשלום. טילי הנ”מ מצליחים ליירט את מרבית המטוסים המאוישים.
את מטוסי הקרב/הפצצה הקלאסיים והמסוקים מחליפים שם ובהצלחה רבה:
1, כטב”מים מכל הסוגים.
בעיקר כטב”מים משוטטים וכאשר נדרש הם גם מתאבדים על היעד, זה סוג הכטב”מים הנפוץ ביותר.
כטב”מים מהקטגוריה הזו מיוצרים כבר כעת בעולם בהיקפים של אלפי יח’ לחודש.
קרדיט: אלמיאדין
ניתן לחלק את הכטב”מים למס’ קטגוריות עיקריות:
א, כטב”מים גדולים יחסית שמתאבדים על מטרות חשובות המצויות בטווחים של מאות ואלפי ק”מ ממקום השיגור.
כטב”מים מהסוג הזה משוגרים לעיתים גם לישראל ממרחקים עצומים כתימן, עיראק ואיראן.
ב, כטב”מים מתאבדים קטנים יחסית שמעניקים סיוע קרוב לכוחות היבשה בשטח וגם תוקפים מטרות בטווח של עד עשרות ק”מ ממקום השיגור.
הקטגוריה הזו היא המתפתחת ביותר בעולם, כולם לרבות ארגוני הטרור רוכשים כטב”מים מהסוג הזה.
בנוסף, עלויות היירוט של הכטב”מים בקטגוריה הזו באמצעות טילים, גבוהות לעיתים גם פי 100 מעלות הרכש של הכטב”מ ולכן הכטב”מים יעילים כל כך.
ג, כטב”מים גדולים יחסית שמשמשים למודיעין ולאיתור מטרות, זאת בעיקר עבור הכטב”מים התוקפים.
ד, כטב”מים זעירים שמשמשים כ “עיניים” לכוחות בשטח ולמעשה שומרים ממעל על ביטחונם.
ה , כטב”מים גדולים יחסית שמפציצים מטרות באמצעות טילים וגם מבצעים חיסולים ממוקדים.
היתרונות של הכטב”מים על המטוסים המאוישים הם רבים ומשמעותיים ואתייחס לחשובים ביותר:
1, עלויות הרכש, התחזוקה והתפעול של הכטב”מים זניחות ביחס לעלויות המקבילות של מטוסי קרב כדוגמת אף 35.
מטוס שעלות הרכש שלו היא כ 100 מליון דולר+ ליח’.
כך בעלות הרכש של מטוס אחד כנ”ל ניתן לרכוש מאות ולעיתים אלפים של כטב”מים מתאבדים.
הפער הכמותי במקרה הזה הוא גורם האיכות החשוב ביותר.
2, להפעלת הכטב”מים לא נדרשים שדות תעופה גדולים ויקרים לתפעול ולתחזוקה.
שדות תעופה פגיעים לאש מנגד ומאוישים באלפי חיילים ומתקנים יקרים לאיחסון ותחזוקה.
הכטב”מים משוגרים מכל מקום ולכל מקום.
3, הכטב”מים המתאבדים מסוגלים לתקוף גם כנחילים שמכילים עשרות וגם מאות כטב”מים. סיכויי ההצלחה של הכטב”מים בתצורת ההתקפה הזו, בפגיעה במטרות החשובות גבוהים מאוד.
4, הפעלת הכטב”מים מייתרת את הטייסים ובכך נחסכים חיי אדם יקרים ומשאבים רבים הכרוכים למשל בהצלתם במקרה של הפלה.
5, כטב”מים ורחפנים גדולים יחסית שמשמשים לתובלת אספקה לכוחות יבשה שמצויים באזורים מסוכנים ו/או איזורים קשים לתנועה.
6, עלויות היירוט של הכטב”מים גבוה מאוד ביחס לעלות הכטב”מים, כאן יש לכטב”מים יתרון כמותי שמאפשר התגברות על כל מערך ההגנה האווירית.
קרדיט: תסנים
2, טק”ק, טילים מדויקים מאוד.
כל המדינות המתקדמות מקימות כעת ובהשקעות עתק חילות של טילים בליסטיים מדויקים מאוד וזה כולל גם את פולין, גרמניה, ארה”ב, דרום קוריאה איראן, רוסיה, סין ועוד.
הסבר:
דוגמת המשגר שמוצג בכתבה זו.
משגרי הטילים ניידים, דיוק הטילים מוחלט, זמן סגירת מעגל האש של הטילים החדישים? דקות ספורות והם משוגרים מכל מקום סמוך לשדה הקרב.
שוב יתרון משמעותי אדיר על מטוסי הקרב.
החידושים
הטילים הבליסטיים החדישים יודעים לפגוע גם במטרות ניידות.
הטילים החדישים מסוגלים לקבל שינוי מטרות בזמן המעוף גם לאחר ששוגרו.
הטילים החדישים מתמרנים במהלך הירידה המהירה שלהם לכיוון היעד וכך כמעט ולא ניתן ליירט אותם.
זאת להוציא את תותחי לייזר שיוכלו ליירט אותם, תותחי לייזר שעדיין לא השלימו את פיתוחם.
היכן צה”ל בתהליך הזה של רכש והפעלת כטב”מים מתאבדים וטילים מדויקים? להערכתי גם כאן ושוב הסנדלר עדיין הולך יחף.
להערכתי אנחנו בפיגור ואם לא נסגור את הפער אזי נסבול שוב ממחדל טכנולוגי גדול מאוד, מחדל שמחירו יהיה גבוה מאוד.
חייבים לדעת שהאויב האיראני משקיע את כל משאביו כבר 20 שנה בפיתוח וייצור של כטב”מים וטילים מדויקים.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: דובר צה”ל ורשתות חברתיות