הקטנת הסד”כ של צה”ל-המחדל הגדול מכולם! תגובת אנליסט צבאי

הקטנת הסד”כ של צה”ל-המחדל הגדול מכולם!
להערכתי צמצום סד”כ צה”ל לגודלו הקטן הנוכחי, פעולה שבוצעה בנחישות ובהתמדה ע”י מרבית הרמטכ”לים של צה”ל ושהחלה כנראה לאחר תום מלחמת לבנון הראשונה, מהווה כבר שנים רבות וביתר שאת היום את הכשל הבטחוני האסטרטגי הגדול ביותר מאז הקמת המדינה.

הכתבה מתייחסת לכתבה שפורסמה בעיתון הבטחוני האינטרנטי נציב נט אודות ירידת עוצמתו הכמותית של צה”ל בייחס לצבאות אחרים בעולם ובהתייחס למס’ הטנקים והנגמ”שים שלנו.

 

היום ברור לכל בר דעת שבהתייחס למלחמה המתמשכת הנוכחית, היא מלחמת ה- 7 לאוקטובר, צה”ל איבד את היכולת האדירה שהיתה לו במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים לפעול במקביל ב 2 או 3 זירות ולהכריע את האויב בתוך ימים ספורים.

כאמור הפעולה בוצעה בהתמדה ע”י הפיקוד העליון של צה”ל שם כנראה לא הבינו את המציאות הביטחונית האזורית ואת הדרך המלחמה בארגוני טרור החצי מדינתיים שבחסות איראן.

לצערי ראשי הממשלות ושרי הביטחון של מדינת ישראל היו אדישים לאירוע המכונן הזה, לא הבינו את משמעותו ובכך הם נתנו את תמיכתם השקטה למעשה האיוולת הזה שמציב את מדינת ישראל בעת הזו בפני שוקת שבורה.

עובדה, צה”ל הנוכחי לא יכול לנהל מלחמת הכרעה במקביל נגד החיזבאללה בצפון והחמאס בעזה.

עובדה, המלחמה בעזה התנהלה בטור ולא במתקפת מלקחיים מצפון ומדרום מציר פילדלפי כפי שנדרש ע”י התאוריה הצבאית העולמית מזה אלפי שנים.

כתוצאה מכך החמאס לא הוכרע גם לאחר 8 חודשים והמלחמה הזו נמשכת ללא קץ.

בנוסף, אנשי המילואים הקרביים המעטים שנותרו נקראים שוב ושוב למילואים, אין מי שיחליף אותם כי מעט מאוד יחידות מילואים נותרו.

 

לא תמיד היה מצב כזה.

את מלחמת ששת הימים סיימנו עם כ 800 טנקים בלבד.

אבל המטה הכללי של אז, שהיה להערכתי רציני יותר מהמטכ”לים האחרונים (תודה לאלוף ישראל טל, לרמטכ”ל חיים ברלב ולאחרים), פעל בנחרצות ובהבנה בהתייחס למה צפוי להיות.

עובדה, למרות העיסוק הרב במלחמת ההתשה שהתפתחה בשנים 1968-71, את מלחמת יום הכיפורים שנפתחה כעבור כ 6 שנים התחלנו עם 2100 טנקים מרביתם איכותיים ביותר.

התוצאה: למרות ההפתעה המרה של פרוץ המלחמה וחוסר המוכנות הטכנולוגית והתורתית להתמודדות עם טילי ורקטות הנ”ט בעיקר בחזית הדרום, טילים שעשו שמות בטנקים ניצחנו ומהר מאוד את המלחמה.

אכן הוכח שוב שהכמות של הטנקים היא הערובה העיקרית לאיכות.

לאחר המלחמה עמדה המצבת על 1300 טנקים בלבד אבל שוב ובתוך שנים ספורות התעצמנו בהיקף אדיר.

השכנים נותרו מורתעים

ואז אחרי תום מלחמת לבנון השנייה חל במדינה ובצה”ל ליקוי מאורות.

סיסמאות נבובות כגון צבא חכם וקטן שלטו בתפיסת הבטחון.

כך הגענו עד הלום עד הכישלון.

 

המלצות:

*- להכפיל מהר ככול הניתן את הסד”כ המשוריין והארטילרי של צבא היבשה.

*- אין כוח יעיל יותר בהגנה ובהתקפה.

*- להכפיל ורק אז לבדוק האם זה מספיק או שצריך עוד.

*- להשביח את הנגמ”שים הכבדים באמצעות צריח ותותח אוטומטי, כך נדרש במלחמה אורבנית.

*- לבנות מערך כבד וגדול של טילים מדויקים וכטב”מים.

*- להצטייד בתותחי לייזר רבי עוצמה.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.     קרדיט לתמונות: דובר צה”ל