קצרצר לפרשת במדבר – אמר ר’ יונתן [זקס] “תורה במדבר, תורה לכול”

את פרשת במדבר אנחנו קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חג השבועות, חג מתן התורה.

במדרש מפתיע נוכל למצוא קישור בין פרשתנו לחג: נאמר שם שהתורה ניתנה “בשלושה דברים: באש ובמים ובמדבר”, וכמקור לכך שהתורה ניתנה במדבר הצביעו חכמים דווקא על הפסוק הפותח את פרשתנו: “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי”. הדרשה מסתיימת בתשובה לשאלה: “ולמה ניתנה בג’ דברים הללו? אלא, מה אלו חִנם לכל באי העולם, כך דברי תורה חנם הם, שנאמר ‘הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם [וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ]'” (במדבר רבה א,ז).
הרב זקס עמד בהרחבה על המשמעות של מתן התורה חינם. כך נוצרה הדמוקרטיזציה של הידע, והוא לא הושאר עוד בידי קבוצת-על.

התורה ניתנה לכל העם: “תורה צוה לנו משה”, ומעמד הר סיני המחיש זאת היטב: לא נביא בודד זכה בו להתגלות ה’, אלא העם כולו, וזו הפעם היחידה בהיסטוריה שהא-ל התגלה לעם שלם.

וזו אכן הציפייה, שכל בני העם יידעו את התורה, ולא רק חבורת מומחים (רבנים או משפטנים), כדברי הנביא ישעיהו: “וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ”.
את המשך המגמה הזו אנו מוצאים בימי חז”ל, כאשר יהושע בן גמלא במאה ה-1 לספירה תיקן, שבכל יישוב יהיו מורים, והילדים יוכנסו ללימוד בגיל 7-6. הרב מגדיר זאת כייסוד “מערכת החינוך-חובה-לכול הראשונה בעולם”.
בניגוד לכתר כהונה ולכתר מלכות, כתר התורה אינו נחלתה של משפחה מסוימת, אלא הוא פנוי, וכל אחד יכול לזכות בו, אם יתאמץ.

(ראו באתר הרב זקס, “חברה שוויונית בסגנון יהודי”, פ’ במדבר תש”ף.) בברכת שבת שלום וחג מתן תורה.

קרדיט: פרופסור אמריטוס עמוס פריש, לשעבר ראש החוג לתנ”ך – אוניברסיטת בר אילן    קרדיט לתמונות: חב”ד תל אביב