ישראל בבעיה דומה: רוסיה בוחנת שימוש ברשתות עצביות כדי לזהות כטב”מים קטנים
חוקרים מאוניברסיטת טולסו חוקרים רשתות עצביות בשילוב עם מערכות מכ”ם כדי לזהות דפוסי קול ותנועה ברורים המבדילים בין כטב”מים קטנים לבין עצמים מעופפים אחרים.
רשתות עצבים מלאכותיות נחשבות לאחת הטכנולוגיות הנפוצות בעולם כיום, ומשמשות בתעשיות רבות ובחברות רבות הן נקראות נוירונים מלאכותיים מכיוון שעבודתן דומה לעבודתם של נוירונים אנושיים במוח.
רשתות עצביות (NNS) הן אחת מטכניקות הבינה המלאכותית. הן מורכבות ממספר רב של אלמנטים (רשתות) הנקראים צמתים או נוירונים משוואות ונוסחאות מתמטיות מורכבות מאוד.
קרדיט: LPC
אוניברסיטה רוסית חוקרת את השימוש ברשתות עצביות כדי לזהות כטב”מים קטנים שמתגנבים מתחת למטריית הגילוי של המכ”ם במערכות ההגנה האווירית.
מומחים מאוניברסיטת טולה סטייט (TulSU) בוחנים את השילוב של רשתות עצביות ומערכות מכ”ם כדי לזהות דפוסים ייחודיים בקול ובתנועה המבדילים כטב”מים קטנים מחפצים מעופפים אחרים ומכוונים מערכות נגד מל”טים ישירות אליהם.
כטב”מים קטנים ששוגרו על ידי כוחות אוקראינים הפכו לבעיה גדולה עבור רוסיה מכיוון שהם מסוגלים לחמוק מתחת לרדאר ולתקוף מטרות צבאיות וכלכליות.
פיתוח המערכת נחשף בסוף חודש מאי. החברה ציינה כי רשויות חבל טולה יעניקו מענק תמיכה לאוניברסיטה בעבודה זו.
“בדיקת התוצאות תתבצע בתנאי מציאת כיוון קולי באתר ניסויים שהוקם במיוחד”, ציטט איזבסטיה את החברה.
מומחי תעשיית הביטחון מאשרים כי השימוש ברשתות עצביות במכ”ם מגדיל את ההסתברות לזיהוי מל”טים בשיעור של עד 95%. מעניין שלמרות חשיבותו של תחום זה, רקטור אוניברסיטת טולה, אולג קרבצ’נקו, מציין כי השימוש במערכות בינה מלאכותית (AI) במכ”מים רוסיים נותר בלתי נחקר יחסית.
קרדיט: אטאא דרום אפריקה
אנטון בלנוב, יועץ לכלכלה וסוציולוגיה באקדמיה הרוסית למדעי הטבע, הדגיש כי הפופולריות הגוברת והנגישות של מל”טים, כולל מל”טים קטנים, מהווה סיכונים ביטחוניים חדשים. סיכונים אלו נעים מהפרות פרטיות ועד התקפות טרור פוטנציאליות. כתוצאה מכך, הגנה על מתקנים קריטיים, מקומות אירועים ציבוריים ומרחב אווירי מפני חדירת רחפנים לא מורשית הפכה לדאגה דחופה.
אנה דודניק, מומחית ליישום בינה מלאכותית ומייסדת New Level AI, הוסיפה, “מל”טים קטנים מסוכנים במיוחד, מכיוון שהם יכולים לשמש לריגול, אספקת סחורות וביצוע התקפות שונות, מה שדורש שיטות אמינות לאתרם ולניטרולם. ”
אנטון בלנוב הדגיש את האתגר של זיהוי מל”טים קטנים במשקל של פחות מ-20 ק”ג. המל”טים הקטנים הללו מציבים קשיים למערכות קיימות בשל גודלם הקטן, יכולת התמרון הגבוהה ויכולת הטיסה בגובה נמוך. בעוד שמערכות מכ”ם מזהות ביעילות מל”טים גדולים יותר, הן מתקשות לזהות כלי טייס קטנים יותר.
מערכות אקוסטיות יכולות לזהות רחפנים על סמך צלילים שונים, אך הטווח והדיוק שלהם מוגבלים. מערכות הדמיה אופטית ותרמית מזהות רחפנים חזותית אך דורשות קו ראייה.
אנה דודניק הציעה לשלב את השיטות הללו כדי להגביר את הדיוק, אם כי פתרונות כאלה נוטים להיות יקרים. טכנולוגיית בינה מלאכותית יכולה להציע פתרון מבטיח לבעיה זו.
לדברי המומחה, לרשתות עצביות יש פוטנציאל לשפר את היעילות של זיהוי מזל”טים על ידי ניתוח נתונים בקנה מידה גדול וזיהוי דפוסים ששיטות מסורתיות מתקשות לזהות. בנוסף, הוא דיווח כי עיבוד משופר של אותות מכ”ם יכול להוביל לזיהוי מדויק יותר של מל”טים קטנים ולהפחית אזעקות שווא.
רשתות עצביות יכולות לנתח נתונים מחיישנים אקוסטיים, מכ”מים ומצלמות כדי לזהות סימנים קלאסיים של מל”טים. טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית מאפשרות זיהוי בזמן אמת של רחפנים ושילוב עם מערכות אמצעי נגד.
קרדיט: פרינסס מארו
“כבר יש פיתוחים בעולם שמשתמשים ברשתות עצביות כדי לזהות רחפנים”, אמרה אנה דודניק בראיון לאיזבסטיה. פתרונות אלה מבוססי בינה מלאכותית מיושמים בארה”ב, אירופה וסין כדי להגן על שדות תעופה, מתקנים תעשייתיים ובסיסים צבאיים”.
אנטון בלנוב הדגיש כמה מערכות זיהוי וסיווג של מזל”טים. מערכת DroneShield האוסטרלית משלבת מכ”ם, מצלמות וחיישנים אקוסטיים עם אלגוריתמים של בינה מלאכותית. פתרון המכ”ם הבריטי AUDS מזהה ומסווג אוטומטית מל”טים. בנוסף, מערכת כיפת ברזל של ישראל משתמשת בבינה מלאכותית כדי לזהות ולנטרל מל”טים.
אלכסנדר סטרלניקוב, מייסד חברת התחבורה הרוסית-סינית RusTransChina, הדגיש את הפיתוח הפעיל של טכנולוגיות עיבוד אותות מכ”ם באמצעות רשתות עצביות בסין. חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים (CAS) המציאו שיטה מבוססת בינה מלאכותית לאיתור וסיווג מטרות, תוך זיהוי יעיל של עצמים שונים כמו מטוסים, טילים וספינות. בנוסף, מדענים מאוניברסיטת Tsinghua עובדים על טכנולוגיית בינה מלאכותית כדי לשפר את הדיוק של תמונת המכ”ם, המאפשרת זיהוי מדויק יותר של עצמים. ענקית הטכנולוגיה Huawei מעורבת גם בפיתוח יישומי מכ”ם עם רשתות עצביות, תוך התמקדות בשיפור הדיוק של זיהוי ומעקב אחר מטרות.
קרדיט: ערביכ דפנס קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות