כורח חיוני: הפקת הלקחים כבר בזמן המלחמה

הפקת הלקחים כבר בזמן המלחמה היא כורח חיוני.

הפקת הלקחים החשובים כתוצאה של:

1, התקיפה והטבח שבוצעו ע”י ארגון החמאס ושות’ בעוטף עזה ב 7 לאוקטובר והמלחמה עם החמאס ושות’ בתוך רצועת עזה, מלחמה שהתפתחה מייד כתוצאה מכך ומתבצעת כעת.

2, לאחר מכן החלה מייד המלחמה עם ארגון החיזבאללה ושות’ בצפון, מלחמה שמתעצמת כעת.

 

הפקת הלקחים והיישום המיידי שלהם חייבים להתבצע כבר במהלך הלחימה.

תהליך כזה היה במרבית המלחמות הגדולות בעולם ומתחייב שתהליך כזה יתקיים גם כעת.

 קרדיט לתמונה: דובר צה”ל

 

להלן מס’ לקחים חשובים(יש עוד רבים שלא נדבר בהם כאן) שיש להתחיל ליישם מייד (אין מצב בו ניתן להמתין לסיום המלחמה):

1, הגדלה משמעותית של הכוח היבשתי עם הדגש על הכוח המשוריין, הארטילרי, ההנדסי וכוחות העזר הנדרשים להם.

היום ברור שהסד”כ הנוכחי של צה”ל, צבא היבשה הסדיר וצבא המילואים רחוק מלהיות מספק את הכורח של התמודדות יעילה מהירה ועוצמתית של מדינה במלחמה רב זירתית.

ההשלכות של המצב הזה קשות ומסוכנות למדינת ישראל.

כדי לפתור את הבעיה צריך להחזיר, ומייד, את תקופת שירות הסדיר של צה”ל ל- 3 שנים, וזה כולל גם שירות של נשים. כתוצאה של הנ”ל גם לגייס עוד אנשי קבע רבים. להגדיל את תקופת שירות המילואים ביח’ קרבית עד לגיל 50.

במקביל מתחייב להקים עבור כוח האדם הרב שיתווסף לכוחות הביטחון חטיבות ואוגדות שריון חדשות ולהגדיל מסגרות קיימות אם הם בתת תקן.

 קרדיט לתמונה: דובר צה”ל

 

2, הקמת משמר לאומי גדול

צה”ל ומשטרת ישראל לא יכולים להיות בכל זמן בכל מקום כדי להגן כנגד מתקפות טרור. כך הוכח בטבח של ה 7 לאוקטובר כאשר לא היו מספיק כוחות שיבלמו את רוצחי החמאס.

לכן חייבים ומייד להקים אלפי כיתות כוננות חמושות ומאומנות ובגודל המתאים לגודל הישוב ולמבנה הטופוגרפי שלו. יוקמו כיתות כוננות בכל ישוב, עיר ושכונה. את הכיתות יש לארגן במסגרת ארגונית של חטיבות מרחביות שיהיו אחראיות על הפיקוד, הלוגיסטיקה, האימונים, איוש כ”א וכד’. החטיבות המרחביות יהיו נתונות לפיקוד ולשליטה מרכזית של המשמר הלאומי.

במלחמה רב זירתית עם אויב חיצוני אין לצה”ל ולמשטרת ישראל את היכולת והקשב הנדרשים כדי לטפל ביעילות ובזריזות גם בביטחון בתוך מדינת ישראל.

 קרדיט לתמונה: דובר צה”ל

 

3, נדרשת הגדלה משמעותית של יכולת היצור העצמית של אמל”ח.

שוב הסתבר שהתלות הבטחונית שלנו בארה”ב גדולה מאוד, גדולה יותר מידי. תלות זו מאפשרת לארה”ב ללחוץ על הממשלה ולהגביל את הפעילות שלנו. ברבות השנים ובגלל סיוע החוץ שניתן “חינם” העברנו את עיקר הרכש לארה”ב.

כך ארה”ב מייצרת עבור צה”ל חימוש רב שמרביתו פותח כאן או שניתן לייצר אותו גם בתעשיות הביטחוניות שלנו.

דוגמא אחת מרבות: חלק ניכר מטילי היירוט של מערכות ההגנה האווירית החיוניות שלנו, כיפת ברזל, קלע דוד והחץ.

כך גם כל סוגי פגזי הארטילריה והטנקים והפצצות האוויריות החכמות לסוגיהן.

למגינת לבנו הסתבר שרמת המלאים של צה”ל בסוגי החימוש השונים הנדרשים למלחמה רב זירתית ,כנראה, וזאת בלשון המעטה, אינה מספקת.

משרד הביטחון חייב לפעול כדי להגדיל פי כמה את יכולת הייצור העצמית שלנו.

גם כלכלית, לתעסוקה, למשק ולחברות הביטחוניות זה משתלם.

יש כעת, וגם צפוי שיהיה בשנים הבאות, ביקוש עולמי לתחמושת ואמל”ח (כל מפעלי ייצור הפגזים בעולם החופשי מלאים בהזמנות עד סוף שנת 2025).

 קרדיט לתמונה: דובר צה”ל

 

יש עוד לקחים רבים בתחומים של מו”פ של אמל”ח ,חימוש, הצטיידות נכונה ותורת לחימה הנדרשת אבל העיקרון ברור.

הפקת הלקחים והישום שלהם מתחייבת מייד, אין להמתין לסיום המלחמה ולוועדות חקירה.

תרשים זרימה של תהליך הפקת הלקחים:

קרדיט לתמונה: https://www.civileng.co.il/

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.