דוגמה מאלפת לאיך התקשורת הישראלית משתפת פעולה עם תעמולת האויב. דעה

דוגמה מאלפת לאיך התקשורת הישראלית משתפת פעולה עם תעמולת האויב.
“חמאס הודיע שיסכים להאריך את הפסקת האש”, הוא משפט שנועד להציג את חמאס כצד החזק, הלארג’, ה”מסכים”, ובהנגדה את ישראל כצד החלש, המוכה, התלוי בהסכמת חמאס.
זו תעמולה שקופה ותלושה מהמציאות עד כדי גיחוך.
אין אדם אחד בזירה, מאיתנו או מהם, שהיה מאמין בשבעה באוקטובר שחמאס יסכים להחזיר עשרה חטופים ביחס של חטוף אחד תמורת שלושה דגי רקק פלסטינים בלבד ויממה אחת של הפוגה בקרבות. כולנו חשבנו שהחברה הישראלית הולכת לעינוי של שנים.
הנאצים היו בסרט של עסקת שליט – מפתח של אחד ליותר מאלף, ושיתוק ישראלי מוחלט.

אבל בניגוד לתחזיות שלהם החברה הישראלית לא התפוררה אלא התאחדה, והערבים בישראל ובלבנון לא הצטרפו אליהם למלחמה, וצה”ל לא נרתע מכניסה קרקעית אלא נכנס בכל הכוח, ומדינות ערב והמערב לא מונעים מישראל להחריב את עזה, להיפך, מגבים אותה בהחלטתה להשמיד את חמאס לחלוטין.
וכך עברו להם הימים, הרצועה נחרבת שכונה אחר שכונה, צה”ל מתקדם ביחס נפגעים מזערי לעומת תרחישי האימה, המערכים הצבאיים של חמאס קורסים, מיליון תושבים הופכים לפליטים דרי אוהלים, ומתברר לחמאס, לעיני כל העולם, שכל תוכניותיו השתבשו.
חמאס זקוק לכל יום הפוגה כאוויר לנשימה. הוא לא במצב “להסכים” להארכת הפסקת האש, הוא במצב להתחנן אליה. והוא אכן מתחנן. וישראל משחקת מולו את הפוקר הזה לא רע, כי אכן יש לה איום אמין ביד.
אבל לנו מוכרת התקשורת תמונת מציאות מגוחכת כאילו חמאס “הסכים” להארכת ההפוגה.
טוב שלא כתבו “נעתר”.

שימו לב – הסדנה להנדסת תודעה בפעולה.

קרדיט : חנן אמיאור    קרדיט לתמונה: אחבאר אלאן